דחיית ערעור על גז"ד שניתן למורשע בקשירת קשר לקטול חיי אדם

השופט אל"ם דוד יהב :

המערער שבפנינו, מחמד אוסאמה חפיד יעיש הורשע בבימ"ש קמא ע"פ הודאתו בעבירה אחת שעניינה קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי ס' 22 לצו בדבר כללי אחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מס' 225) תשנ"ח - 1968 וס' 51(א) לצו בדבר הוראות בטחון  (יהודה ושומרון)  (מס' 378) תש"ל - 1970.

המערער יזם בהלך החודשים מרץ-אפריל 2006 שיחה עם שני אחרים שבמהלכה ציין כי ביכולתו להשיג חגורת נפץ.

עקב יוזמה זו מצידו של המערער, קשרו השלושה קשר להוציא פיגוע התאבדות מהכוח אל הפועל. באותו היום אותר המפגע המתאבד והמערער קיבל על כך ידיעה. הוא נתבקש למסור חגורת הנפץ לאדם מסוים כדי שימסרה למפגע המתאבד.

חברו של המערער אשר ידע אודות חגורת הנפץ - נעצר, ואז הודיע המערער כי הוא חפץ להחזיר חגורת הנפץ למי שמסר לו אותה, אך בסופו של דבר חזר בו. ביום שבו הייתה אמורה חגורת הנפץ להימסר למתאבד, נעצרו השלושה ולמרבה המזל הפיגוע לא יצא אל הפועל. ביהמ"ש קמא גזר על המערער 60 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים. בנוסף הופעל כנגד הערער עונש מע"ת שהוטל עליו בתיק קודם, תיק ביהמ"ש שומרון 5448/04 כך שסה"כ המערער נידון ל-90 חודשי מאסר בפועל.

בערעורו שבפנינו, טוען ב"כ המערער, עו"ד חלבי כי מוטב היה לו העונש המותנה, היה מופעל בחופף לעונש המאסר בפועל או למצער, חלקו בחופף וחלקו במצטבר וזאת נוכח מצבו הבריאותי הקשה של המערער, וכן בשל העובדה שהמערער הודה בכתב האישום המתוקן, חסך מזמנו של ביהמ"ש וכי בסופו של דבר לא נגרם נזק ממעשיו. לא נוכל להסכים לבקשת ב"כ המערער.

כפי שקבע ביהמ"ש קמא הרעיון לביצוע העבירה החמורה של קשירת קשר לקטול חיי אדם נולד בראשו של המערער תוך שהוא פועל בקור רוח, ללא השפעה וכוונת מכוון.

כמו כן, הוא התקדם בביצוע הקשר, השיג את חגורת הנפץ ואף התכוון להעבירה הלאה למפגע המתאבד. גם שותפיו האחרים לקשר המשיכו לפעול עפ"י יוזמתו, איתרו מפגע מתאבד שייקח על עצמו את המשימה הקשר לא נפסק בשל חרטת המערער אלא משום מעצרו שלו ושל חבריו ע"י כוחות בטחון. לפי כך, שוכנע בימ"ש קמא כי הקשר שהמערער היה צד בו היה ברף הגבוה של עבירת הקשר מבחינת היקף המעורבות והקרבה לביצוע.

בנוסף, ואם לא די בכך, המערער הורשע בעבר בעבירה זהה של קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה כשהוא נעתר לפנית מפעילים לבצע פיגוע התאבדות בעצמו. דבר שבסופו של דבר לא בוצע בשל נכותו הגופנית.

בתיק זה ביהמ"ש גזר על הערער עונש קל מאוד תוך שהוא קובע כי הוא מאמץ הסדר טיעון באופן חורג ולאור נסיבות המערער (קרי מצבו הרפואי ד.י). בסופו של דבר הוטלו על המערער 22 חודשי מאסר בפועל, קנס 2,000 ש"ח ו-30 חודשי מאסר על תנאי.

על אף העונש הקל ועל אף ההתחשבות המפליגה לה זכה המערער בשל נסיבותיו הרי שהוא חזר לסורו חיש מהר וביצע שוב עבירה חמורה ביותר של קשירת קשר לקטול חיי אדם ע"י הפעלתו של מחבל מתאבד.

בנסיבות אלה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על מצבו הבריאותי של המערער ולהטיל עליו עונש שירחיקו מהחברה וימנע ממנו ככל הניתן לבצע את זממו.

אשר על כן אנו דוחים את הערעור ומורים על השארת העונש שהוטל ע"י בימ"ש קמא על כנו.

הנשיא אל"ם אהרון משניות :

אני מסכים.

השופט אל"ם יאיר כץ :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט דוד יהב.

ניתן והודע היום, 19 במרץ 2008, י"ב באדר ב' התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.